טוען...

יום חמישי, 20 בינואר 2011

פעילויות מדע לילדי גן

בשנה האחרונה למדתי עד כמה יכולה להיות מאתגרת הכנה של פעילות מדעית לילדי גן. במשך חודשים רבים עמלתי יחד עם ג'ודי על הכנת סדרה של פעילויות מדע המיועדות לילדים בני ארבע עד שש, וכעת אנו מנסים אותן בפועל בארבעה גנים. אני מרוצה מהתוצאות, ויותר מכך - אני מופתע לטובה מיכולת הקליטה של הילדים וממידת ההתלהבות שלהם ממדע.

קיימות שתי מגבלות עיקריות שיש לקחת בחשבון בעת תכנון פעילות מדעית לילדים קטנים: יכולת ריכוז ויכולת מוטורית. בכל הקשור לבניית פעילות המותאמת ליכולת הקשב והריכוז של ילדי גן אני חושב שפגענו בול, כי הפעילויות שפיתחנו מבוססות על ניסויים אטרקטיביים שקל לילדים להתחבר אליהם. זו לפי דעתי גם הדרך הנכונה לבנות פעילויות מדע לילדים גדולים יותר, וילדים קטנים זקוקים לפן החווייתי באופן מיוחד.


בועת סבון ענקית על פני קערה עם מים וקרח יבש

הופתעתי לגלות עד כמה גבוהה יכולת הקליטה של הילדים בגיל הזה. פעילות בעלת נושא פשוט ומוגדר, ורצף הגיוני וברור של ניסויים מאפשרים לילדים להישאר בעניינים לכל אורך הפעילות. הפידבק החיובי שאנו מקבלים מההורים שמספרים על השיח המדעי שהם מצליחים לנהל עם ילדיהם, והילדים עצמם שמצליחים להשתמש במושגים מדעיים (כמו טמפרטורה, גז, פחמן דו-חמצני ועוד הרבה), מוכיחים לי בצורה ישירה את מידת ההשפעה המיידית של הפעילויות.

בטווח הקצר אני רואה גם יכולת מוגברת של הילדים להבין את הטבע ואת העולם שסביבם ורצון לחקור ואפילו להמציא ניסויים בכוחות עצמם. אני מאמין שהפעילויות שלנו יקנו לילדים הבנה בסיסית של מושגים מדעיים שתשמש אותם גם בטווח הארוך ותעודד אותם להרחיב את ידיעותיהם באופן מתמיד, וזאת על אף הרמה הנמוכה של לימודי מדע בבית הספר יסודי. לא קל לגרום לילדים החיים בעולם מלא בגירויים מידיים לאהוב מקצוע הדורש מאמץ מחשבתי. יחד עם זאת, אני מקווה שפעילויות המדע שפיתחנו ישאו פרי, לא רק בטווח הקרוב, ויסייעו לילדים לגבש גישה חיובית כלפי המדע והבנה לגבי חשיבותו.

יום שני, 3 בינואר 2011

ליקוי החמה של 1999

ביום שלישי הקרוב, 4 בינואר 2011, בשעות הבוקר, צפוי להתרחש ליקוי חמה חלקי שייראה בישראל. יואב לנדסמן מספר על הליקוי הצפוי בבלוג הנהדר שלו מסה קריטית.

לצערי, עוד לא זכיתי להגשים את החלום לראות ליקוי חמה מלא, אבל ראיתי כמה ליקויים חלקיים כאן בישראל. ב-11 באוגוסט 1999 עמדתי לקראת סיום שירות הקבע והחלטתי לנצל אחד מימי החופשה הרבים שהצטברו לי על מנת לנסוע לבית הורי ולהראות להם ליקוי חמה חלקי דרך מסנן מתאים שחוסם את מרבית אור השמש (לפרטים מדויקים אודות הציוד שבעזרתו ניתן לצפות בליקוי חמה אני ממליץ להיכנס לרשומה של יואב).

ליקוי חמה חלקי מהחלל כפי שצולם על ידי לוויין המחקר SDO. אין חפיפה בין המועדים שבהם נראה ליקוי חמה מהלוויין ובין המועדים שבהם נראה ליקוי חמה מכדור הארץ. (מקור: NASA)

בתחנת האוטובוס בבאר שבע חיכו כמה אנשים. האוטובוס איחר להגיע וראיתי שאחת הנשים עצבנית בטירוף. שאלתי אותה אם אני יכול לעזור, והיא הסבירה לי שהיא ממהרת הביתה בגלל הליקוי. שמחתי שמצאתי בת-שיחה ויש לנו נושא עניין משותף. התחלנו לדבר ואני סיפרתי לה על הכמות האסטרונומית של הטעויות שמצאתי בכתבות בעיתונים אודות הליקוי. אני זוכר שהכתבות הללו נתנו לקורא תחושה כאילו יש סכנה בליקוי עצמו. "אני מודעת לסכנה, ולכן אני ממהרת להגיע הביתה. אני צריכה לנעול את הילדים בבית עד שהליקוי ייגמר", היא אמרה. השמחה ההתחלתית הפכה לאכזבה. מה עוד שהיא לא הסכימה להקשיב לי כשניסיתי להסביר לה שאין שום סכנה, אלא אם כן מסתכלים ישירות על השמש, פעולה שאינה מומלצת בשום מקרה, גם כשאין ליקוי.

הסכנה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שאנשים יתפתו להסתכל ישירות על השמש על מנת לראות את ליקוי החמה החלקי. כשאנו מסתכלים על השמש, התגובה המיידית שלנו היא לעצום את העיניים, כך שנזק יכול להיגרם רק אם מתאמצים להסתכל על השמש עם עיניים פקוחות או שמסתכלים עליה בעזרת משקפת או טלסקופ. חבל שהעיתונים של אותם ימים לא בחרו לספק הסברים מדעיים אודות הליקוי ולהדריך את הקוראים כיצד ניתן לצפות בליקוי בבטחה, אלא העדיפו להפחיד את הציבור. כיום אני כבר כמעט שלא קורא עיתונים, כך שאני לא יודע מה בחרו לכתוב הפעם. אבל לפחות מעודד אותי לדעת שמי שבאמת מתעניין יוכל למצוא תשובות באינטרנט. יש את הבלוג של יואב לנדסמן שהזכרתי בפתיח ואת הטור של יגאל פת-אל ב-ynet ובוודאי ניתן למצוא עוד כמה כותבים שמספקים מידע אמין לגבי הליקוי.

כל הסיפור הזה מזכיר לי את אותם ליקויים היסטוריים שגרמו לפאניקה ולבהלה. המוכר ביותר הוא כנראה ליקוי הירח שאותו חזה קולומבוס בשנת 1504. תושבי ג'מייקה סיפקו מזון, ציוד וכוח אדם לקולומבוס ולאנשיו, אבל סבלו מיחס גרוע מצד הספרדים. הם החליטו להפסיק את אספקת המזון והציוד. קולומבוס ידע שבעוד כמה ימים יתרחש ליקוי לבנה והחליט לעשות הצגה. לפני שהחל הליקוי הוא אמר לתושבים המקומיים שהכל-יכול לא מרוצה מהיחס שלהם לקולומבוס ולאנשיו ועל כן החליט הכל-יכול להעלים את הירח. הירח אכן החל להיעלם. קולומבוס הסביר שאם הם יבטיחו לספק לו מזון וציוד הוא יבקש מהכל-יכול לבטל את רוע הגזירה. המקומיים הסכימו וקולומבוס המשיך בהצגה. אחרי זמן מה הוא הודיע שהכל-יכול החליט להחזיר את הירח. באותו רגע נגמר החצי הראשון של הליקוי והירח החל להתמלא מחדש.

אם אתם חושבים שמדובר בתקופה רחוקה, ושהיום לא יכול לקרות דבר כזה, יש לכם טעות. בשנת 2001 פרצו מהומות בניגריה על רקע היעלמות הירח בעת ליקוי לבנה. תושבים מוסלמים תקפו מטרות נוצריות משום שלדבריהם החטאים שלהם הביאו להיעלמות הירח.

אני משוכנע שמרבית תושבי העולם, אפילו כיום, לא יודעים מה גורם לליקויי מאורות, ובקושי מכירים את מערכת השמש. לדעתי יש רק דרך אחת להילחם בבערות: חינוך מדעי. אני סבור שכל אדם זכאי לקבל חינוך מדעי בסיסי שייאפשר לו להבין, ולו באופן חלקי, את תופעות הטבע ואת העולם הטכנולוגי המודרני. זו הסיבה לכך שאני מקדיש את מרבית זמני לפיתוח תכניות מדעיות לילדים והרצאות לקהל הרחב, ושאני מתכוון לבלות את הבוקר של יום שלישי הקרוב בגני ילדים על מנת להסביר לחבר'ה הצעירים קצת על ליקוי חמה.


מסלול ליקוי החמה החלקי ב-4 בינואר 2011. באזור האפור ייראה ליקוי חלקי, באיזור הכהה יהיה עדיין לילה ובאזור הבהיר יהיה יום ללא ליקוי. הזמן המצוין בצד ימין למעלה הוא שעון גריניץ' - בישראל יש להוסיף שעתיים. (יוצר האנימציה: A.T Sinclair עבור NASA)

לקריאה נוספת: שמש באיילון דום, וירח במצפה רמון בבלוג מדע ושאר רוח של אורן פרבר